הראל חברה לביטוח בע"מ נ' גרוברמן - פסקדין

פסק דין

בהתאם להסכמה דיונית בין הצדדים, ניתן פסק דין זה על סמך חומר הראיות שהונח בפניי ולאחר הגשת טיעונים בכתב, ללא שמיעת עדים.

עסקינן בתביעת שיבוב של התובעת, שהינה חברת ביטוח, על סך 11,557 ₪, בגין תאונה מיום 26/12/08 שאירעה בכביש עכו - נהריה. בתאונה היו מעורבים רכב מסוג סובארו המבוטח אצל התובעת (להלן: "הסובארו") והרכב בו נהג הנתבע מסוג פיג'ו (להלן: "רכב הנתבע").

כאן יצוין, כי בקשר עם התאונה ניתן בבית המשפט לתביעות קטנות בקריות פסק דין (בתביעה שהגיש הבעלים של הסובארו בעניין נזקיו העקיפים) במסגרתו הוטלה האחריות לתאונה על הנתבע (ת.ק 2342-06-09), כך ששאלת החבות הוכרעה והיא אינה עומדת על הפרק בתביעה דנן.

פסק דין זה יכריע, איפוא, בשאלת הנזק.

התובעת טוענת, שכתוצאה מהתאונה ניזוק הסובארו כמפורט בחוות דעת השמאי דורון בודניוק שצורפה על ידה (להלן: "חוות דעת השמאי") וכי על הנתבע לשאת במלוא הסכומים ששילמה למבוטח בגין נזקים אלה.

הנתבע, לעומת זאת טוען, כי הפגיעה בשני הרכבים הייתה קלה מאוד וכי הנזק הנתבע גבוה בהרבה מזה שנגרם. הנתבע צירף, בין היתר, "חוות דעת מומחה" של בוחן תנועה, מר דב גל (להלן: "חוות הדעת") ודו"ח בדיקת רכב מיום 20/6/09 (להלן: "דו"ח הבדיקה").

התובעת טוענת, כי הרכב נבדק ע"י השמאי מטעמה בסמוך לאחר אירוע התאונה (הרכב נבדק ביום 28/12/08 במוסך בו תוקן) ועל כן ברור כי נצפה מוקד נזק אחד שהינו תוצאה מהאימפקט בין שני הרכבים וכי הנזקים שנגרמו לסובארו, כפי המוצג בחוות דעת השמאי, תואמים את נסיבות התאונה, משמע, שהרכב ניזוק כתוצאה ישירה מהתאונה דנן ולא מתאונה אחרת.

לעומת זאת, ממשיכה התובעת וטוענת, שרכב הנתבע לא נבדק בסמוך לתאונה ולא הוצגו דו"ח שמאות, תצלומים או תיעוד אחר שיש בהם כדי לשקף את נזקי הרכב מיד לאחר התאונה. לגבי התצלומים שהציג הנתבע ושלטענתו צולמו בסמוך לתאונה, טוענת התובעת, כי אין אפשרות לדעת מתי צולמו.

התובעת סבורה, כי היה על הנתבע, באם רצה לערער על חוות הדעת מטעמה, לבקש בזמן אמת לבדוק את הרכב ע"י שמאי מטעמו ולהגיש חוות דעת נגדית האומדת את גובה הנזקים, ולא להגיש דו"ח בוחן תנועה שאין בו כדי לסתור את חוות דעת השמאי.

לא זו אף זו, כך נטען, הבוחן כלל לא בדק את הרכבים לאחר התאונה, אלא נסמך על תצלומים שהציג בפניו הנתבע, כאשר אין לדעת האם תצלומי רכב הנתבע משקפים את הנזק שאירע לרכבו בתאונה. התובעת תוהה עד כמה ניתן להגיע למסקנות מעיון בתצלומי הסובארו בלא בדיקתו הפיזית ממש.

כאן יוטעם, כי דו"ח הבוחן הופק ביום 14/2/10, כלומר בחלוף למעלה משנה מהתאונה.

גם לגבי דו"ח הבדיקה, סבורה התובעת, כי אין בו כדי לתמוך בגרסת הנתבע וזאת בשים לב למועד עריכתו.

לעונת טענותיה והשגותיה של התובעת, הנתבע טוען, כי חוות הדעת מטעמו קובעת באופן ברור כי הנזקים בסובארו לא נגרמו מפגיעת רכבו. הוא גם מציין, כי התובעת לא הגישה חוות דעת נגדית לזו שהגיש, וזאת על אף שחוות דעת השמאי מתייחסת אך ורק לגובה הנזק ולא בודקת את הקשר הסיבתי שבין סיפור האירוע ובין הנזקים הנטענים.

לפי הנתבע, הרי שעיון בתמונות של הסובארו מעיד על כך שהנזקים בשני הרכבים אינם מתיישבים האחד עם השני, וזאת בהתייחס לנסיבות קרות האירוע.

בקשר עם טענותיו ובתמיכה להן, מציין הנתבע את דו"ח הבדיקה, את תצהירי העדות הראשית שלו ושל העד מטעמו, מר אילן אנטולי, שהיה נוכח בעת התאונה ואת התלונה שהגיש במשטרת ישראל לגבי התאונה בגין קבלת דבר במרמה.

דיון והכרעה

לאחר שבחנתי את חומר הראיות ואת טענות הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה במלואה, הכל כפי שיפורט להלן.

8.אין חולק, כי לסובארו נגרם נזק כתוצאה מהתאונה, אלא שלפי הבוחן מטעם הנתבע לא

נמצאה התאמה בין חלק מהנזקים בסובארו לבין הנזק ברכב הנתבע.